מה הופך את מדינת ישראל לסטארט-אפ ניישן?

ניווט מהיר

לא בכדי נתפסת ישראל ברחבי העולם כולו בתור סטארט-אפ ניישן. מי שהיה הראשון שהכניס את המושג סטארט אפ ניישן לתודעה היה תום פרידמן – סופר ועיתונאי יהודי שעבד ב“ניו יורק טיימס“, חיבר ספרים רבים העוסקים בעידן המודרני ובטכנולוגיות. בספרו ”העולם שטוח והלקסוס“ הוא מספר על ישראל ומציג אותה בתור מדינת תרבות יזמית עם שורשים חזקים בהשוואה לעולם כולו. אז מה בעצם מעיד על כך שהפכנו תוך עשור בודד אחד ל-סטארט אפ ניישן שמוכר בכל העולם?

יותר חברות הזנק ביחס לגודל האוכלוסייה

נתון מובהק שמעיד על ההתפתחות האדירה שקיימת בישראל בתחום היא שיש כאן הרבה חברות הייטק וסטארט-אפים ביחס לגודל האוכלוסייה. בנוסף, מדינת ישראל מאוד מפותחת בכל מה שקשור להשכלה גבוהה ולאחוז הישראלים המשכילים. יש כאן שילוב בין גיוון תרבותי, חשיפה למה שקורה בחוץ בעולם וגמישות מחשבתית בלתי רגילה. בנוסף, כדי להקים חברת הייטק או סטארט-אפ, הדרך אולי לא פשוטה, אבל פחות מאתגרת בהשוואה לעולם. יש המון משקיעים וכספים שמושקעים עבור התחום הזה באופן ספציפי.

סטארט-אפ ניישן – בזכות מה?

השילוב בין גורם אנושי מאוד מגוון בו אנשים חיים בסוג של כור היתוך המאופיין בתרבויות שונות, השכלה גבוהה לצד מוחות יצירתיים ומלאי דמיון הוא שילוב מנצח עבור התחום הזה שנקרא הייטק ועבור מיזמים ישראלים. מכיון ואנחנו מתגייסים לצבא בגיל מאוד מוקדם אנחנו מקבלים על עצמנו את ההזדמנות לקחת אחריות, לומדים איך לתכנן ולתקן מצבים מורכבים תוך כדי תנועה, מפעילים את היצירתיות והופכים למנהיגים צעירים בן לילה. בשונה ממקומות אחרים, גם שנקלענו למצב של כישלון מלמדים אותנו ללמוד ממנו, לקום ממנו, להפוך לטובים יותר וזו תפיסה מאוד חשובה בהיבט של לקחת משהו חדש וליצור אותו מכלום. לא בכדי כתב הזמר דודו טסה את המשפט בשירו ”עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה“.

סטארט אפ ניישן

מי שקרא את הכתבה הזו קרא גם את:
סטארט אפ ניישן
רוצים לקבל עזרה?
השאירו פרטים ונציג ייצור אתכם קשר
שתפו עם חברים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
פופולרי באתר